|
|
התכנית להיום: נחיתה בוורשה, סיור בבית העלמין, בית קורצ'ק, גטו זלוטה-כלודנה, בתי כנסת נוזיק ופרוזנה, ולסיום סיור בעיר העתיקה. הלינה בוורשה
אז ככה... אחרי יום
חופש מבית הספר והתארגנות רבה נסענו
לשדה התעופה. שם כמובן ההתרגשות היתה
גדולה אבל עוד יותר גדולה היתה
ההוצאה בדיוטי פרי.
בשדה התעופה פגשנו את אסתר המדריכה, מה שלא הפריע למסע הקניות בדיוטי פרי. שם גם אכלנו, וטוב שעשינו
כי האוכל במטוס הפולני היה עינוי סיני עתיק.
בשדה התעופה גם ראינו את שחקני קבוצת הכדורסל "וארוצלב" חוזרת הביתה בראש מושפל לאחר שהפסידה כמה שעות לפני כן למכבי ת"א בגביע אירופה.
חלקנו הצטלמנו עם השחקנים, וכולנו התפעלנו מגודלם וגובהם.
והנה כולנו כמה דקות
לפני העליה למטוס. ז"א כמעט כולנו
הרי מישהו היה צריך לצלם...
נחתנו לוורשה הקפואה בשעה 9:45
לטמפרטורה של מינוס שתי מעלות ואחרי
נסיעה קצרה בפאתי העיר ורשה הגענו
לבית הקברות היהודי, בו 200000 קברים.
בית הקברות מוזנח, הקברים מלאים טחב,
המראה מזעזע, וניכר שלא יזיק שיפוץ
יסודי למקום. אנו סיירנו באתר בהדרכת
אסתר והתעכבנו על קברים מעניינים
וחשובים. אחד מהם הוא קבר האחים של
הרוגי גטו ורשה, שהיה בעצם חלקת אדמה
שבכל אחת מארבע פינותיה מוצבת אבן
שיש לבנה עם פס שחור- דבר שמזכיר
בצורתו טלית.
לאחר מכן ביקרנו בבית יאנוש
קורצ'אק, ושמענו את סיפורו. לפחות חלק
מאתנו שמעו את סיפורו. את 10 מאיתנו
הכריעה העייפות. ולא תאמינו אבל היו
אפילו שנרדמו בעמידה.
אחרי ארוחת צהריים נדרשת, אך
לא סימפטית במיוחד הגענו לגטו ורשה-רח'
זלונטה. נכנסנו דרך שער חלוד. המקום
מוזנח, ולא ברור איך-אבל גרים שם
אנשים. בתמונה ניתן לראות (אמנם
בטישטוש אבל אפשר, והבעיות
הפסיכולוגיות של הצלמת יפתרו בהקדם
האפשרי.) את שאריות חומת הגטו שמתנשאת
לגובה של 5 מטרים ונועדה לחצוץ בין
הגטו לעולם שבחוץ. בין שגרת החיים
הפולנית לבין הזוועות ביהודי הגטו.
להלן מס' תמונות מאותו מקום:
לאחר מכן הגענו לכיכר ג'ובובסקי-מקום שבו בזמן הקמת הגטו הוקמו מטבחי התמחויי של היהודים. האיזור היה הנוראי ביותר בגטו והמסוכן ביותר מבחינה תברואתית, מכיוון ששם הסתובבו רוב הקבצנים כי זה היה מקום קרוב לאוכל. אל מול הכיכר עמדה כנסיה מפוארת, אשר על מדרגותיה ישבנו וקיבלנו הסבר.
אחרי הגטו נרגענו קצת עם ביקור בתיאטרון היהודי של וורשה. הביקור היה קצר מפני שהיינו אורחים לא רצויים ולכן זכינו לראות רק את אולם הכניסה, אך גם להימלט מהקור המקפיא ששרר בחוץ.
משם המשכנו לבית הכנסת נוז'יק-בית הכנסת היחידי שנותר לאחר המלחמה. בית הכנסת מרשים ביופיו, אך זאת לאחר שיפוץ מסיבי. שוב זכינו להגנה מפני הקור, אך למרות התנאים המתאימים רק 8 מאיתנו נרדמו.
בשלב זה של הסיור נטשנו את שורשינו היהודיים ויצאנו לסיור בעיר העתיקה של וורשה, ללא קשר לשואה. המקום היה מדהים ביופיו, וקשה לתאר את הפסטורליות והאווירה השלווה ששררה.
בררר...היה קר!
לסיום היום הראשון יצאנו כולנו לאכול במסעדת "ירושלים" בסגנון ישראלי. שם "זכינו" לאכול "חומוס"' , ולפי ההתלהבות אתם כבר מבינים מה היה הטעם שלו.....בליווי נגני תזמורת המסעדה פצחו כמה מאיתנו שעוד לא התעלפו מעייפות ולא נרדמו עם הראש במרק בריקודי עם סוערים שלא ברור מאיזה ארץ הם הגיעו ולאיזה עם הם שייכם, ולא ברור מהיכן היה לכך כח-אבל...העיקר שהיה שמח!
שבעים וספק אם מרוצים. אבל
בעלי המסעדה היו נחמדים.נסלח להם.
לסיכום היום: מהמטוס ראינו את פולין כאילו היא מפה בצבעי שחור-לבן. השלג כיסה את כל הזוועות כך שלא יכולנו לזהות את הגטאות והמחנות.
היינו עייפים מאוד לכן נרדמנו בכל מקום שבו קבלנו מחסה מן הכפור. רובנו לא ישנו מעל לשלושים שעות ולכן נלחמנו בעפעפינו רוב שעות היום ובכל מקום.
מחר יבוא עוד יום גדול, יותר קשה מבחינה פיזית ורגשית.. שלחו לנו אנרגיות חיוביות. השקענו את כל כוחותינו האחרונים בכתיבת שורות אלו בתקווה שתחוו איתנו את הרגעים אתום עברנו כל היום. כולנו התרגשנו ממבול ההודעות שקיבלנו אז תמשיכו לשלוח.
דרך אגב, אם לא אמרנו עדיין אז קר כאן מאוד מאוד מאוד.
מאוד.
צ'או-המשלחת
כאן גיל רותם ודנה מסיימים את השידור להיום. תהיו איתנו גם מחר. כאן אנחנו-וורשה, פולין. השידור אלייך מיקי.(וקר כאן).
קר מאוד....
אפילו קפוא....
האוזניים שלי כבר כחולות....
מינוס מעלות בנאדם.....
קר!!!!
מאוד!!!! ___________________________________________________________________מאוד!!! מאוד!!!
טוב די מספיק הבנו שקר...אפילו שבאמת קר.
סוף.